"זכור, תזכור" / ספרו החדש של רינו צרור

מלחמת כיפור, תיעוד וזיכרון
הספר הזה מחזיק זיכרון בן 50 שנה,
ומספר מהי מלחמה של לוחם באמת באמת,
בלי מערכי קרב ובלי קישוטי גבורה.
והוא צריך להחזיק מעמד גם בעוד כמה שנים טובות.
את כל זה אוכל להבטיח לקוראים.
 מי אני?            
רינו צרור, עיתונאי, חתן פרס סוקולוב 2019, משיא משואה ב-2013,
יוצר הסרטים "יהודים, פעם שלישית", "תפילת הנערות"
ו"בית שאן סרט מלחמה" (עם דורון צברי),
ומחבר "שם משפחה", "שחור" ו”זכור תזכור”,
בין היתר. בימים אלה גם מגיש בגל"צ תכנית אקטואליה יומית.
"מאז ועד עכשיו היא נמשכת. 73' קוראים לה, מספר וזהו, או "כיפור", די במילה אחת. היא לא עצרה כשהכריזו על הפסקת אש. וגם לא אחרי שקברתי את כל המתים שלי, היא עצמאית. והיא כל הזמן חיה, אורבת, דורשת את שלה. היא חושבת שאני שלה. זה אני שאיבדתי 50 אחוז מן הכוח. ולולא האישה שהופיעה פתאום, ודרשה את זכרונו של המת, מה לי ולכם".
   הסיפור בקצרה   
רמי ואני היינו עיתונאים מתחילים וחברים טובים עם פריצת המלחמה. שנינו בשבועון העולם הזה, הוא צלם, אני כתב. ירדנו יחד למלחמה בדרום. פלוגה י, גדוד 184, אבירי הלב, בין המעוזים, בין הצירים, בחווה הסינית, ובעיקול האחרון לפני הצליחה, רמי נהרג. בן 21. השאיר אחריו הורים ואח וחברות וחברים שבורי לב.
37 שנים אחרי המלחמה קיבלתי סמס: "אני הבת של החבר שלך רמי, אומצתי ביום לידתי. צלצל כשתוכל, ענת."
מכאן כל הספר הזה התחיל, מן החובה לספר לענת, שאומצה ביום לידתה, על אביה רמי הלפרין ז"ל, מי הוא היה, מה אהב, צעיר תל אביב משגע הוא היה, ועל הקורות אותנו שם בדרום על שפת התעלה. זו הייתה מלחמה נוראה והרצון לשתוק גדול מן הרצון לספר. השתיקה החזיקה מעמד עד ענת. ובעצם, ענת היא נקודת המוצא לכל סיפור המלחמה הזה, שאם לא היא, לא היינו מוציאים מילה מהפה.

זה רמי הלפרין ז"ל, הצלם הכי מדליק שהסתובב כאן

וזה אני אז, יולי אוגוסט 73',
על פי התצלום של רמי. ימים ראשונים במערכת עיתון

 "זכור, תזכור"  מספר את כל הסיפור הזה. על ימי המלחמה הראשונים, על מותו של רמי ושל רבים אחרים, על המפגשים עם ענת 37 שנים אחרי, והמלחמה על הזכרון. החי והמת.
 "זכור, תזכור"  הוא ממואר מלחמה. מחלום תל אביב ההיא של תחילת ה-70', וודסטוק, מרד הסטודנטים, בית ליסין ומלכת האמבטיה, לגיהנום על שפת המים. הספר מבקש לתאר את פרופיל הדור ההוא כמו את ימי המלחמה הראשונים, את המפגש עם הלוחם הערבי, את ליקויי הזיכרון, את הדריסה ההמונית, והצו לחיות. גם את הימים הנוראים שאחרי המלחמה, ובעיקר את ההבנה מה זה "מצב מלחמה".

זה הצילום האחרון של רמי הלפרין, במהלך הקרב, רגע לפני הצליחה של התעלה.

וכאן אני, על פי המצלמה והעין של רמי הלפרין ז"ל, בין הגיחות, בטסה.

   פרטי הספר   
עורכת: נווית בראל | עיצוב: נדב שלו | עריכה לשונית: רותם כסלו | דפוס: ער, תל אביב| כ-250 עמ'. כריכה רכה מו"ל: הספריה לתקשורת (אני)
המחיר הקטלוגי של הספר: 96 שקל. | המחיר אצלי באתר: 85 שקל בלבד. המחיר קבוע.
 "זכור, תזכור"  - הספר בנוי מחמש מערכות. מתחיל עם היציאה למלחמה ומסתיים בימים אלה, עם "לוחמי כיפור 73 נגד הדיקטטורה". והוא כולל שיחה עם ענת, בתו של רמי הלפרין שאומצה ביום לידתה. וזו ענת על קברו של רמי, בתצלום גב, את פניה אסור לנו לחשוף. לצידה מולי ז"ל, אחיו של רמי.

השיחה עם ענת מלאה, על כל הקורות אותה מאז נולדה ואומצה ועד שמצאה שרמי הוא אביה, השיחה נערכת ביני לבינה ובינה לבין שוקי, החבר, היא מבקשת לדעת כיצד רמי נהרג ורק שוקי היה לידו. ובין לבין, התרחשויות הביניים, הזמן רץ עם המלחמות השונות, תובנות של פוסט טראומה על פני השנים, וסוף דבר על 'מלחמות ישראל' מאז ועד עכשיו. לא סיכם, אי אפשר לסכם, זה רצף, מלחמה אחת ארוכה שלא עצרה אפילו יום אחד מאז כיפור 73'.
 "זכור, תזכור"  - ב-2012 הגשתי בגלצ את התכנית "והחולם נפל פצוע", שעסקה בכיפור 73 ובחשיפת סיפורה של ענת. הנושא גירה במשהו את כלי התקשורת השונים, סיפורה של ענת בעיקר, והתכנית זכתה בפרס מפקד גל"צ. ענת ומולי, אחיו של רמי, היו עם קבלת הפרס.

מילות הספד ראשונות בהעולם הזה. אלי תבור, ראש המערכת, כתב וחתם. תבור קיבל אותנו לעבודה בהעולם הזה וגם והנחה את תחילת הדרך
 "זכור, תזכור"  - תחילת ה-70', שנות הפריחה של תל אביב, גם פריחתה של העיתונות, הפרסומים הראשונים, הסקופ המופרע, הרגע שבו גורודיש, האלוף המודח, האחראי, מבקש ממני, ועוד עניין חשוב - הזיכרון שלנו מתעתע, אסור לסמוך עליו בכלל.
   רוצים לרכוש את הספר טלפונית?   
השאירו לי את פירטכם כאן בטופס ואדאג לשוב אליכם בהקדם.
לשאלות או בירורים: 052-2687292 רינו.
 
ניתן לבצע משלוח עם שליח עד הבית,
או איסוף עצמי מרח' יאנוש קורצאק בתל אביב יפו, טל לברורים 0522-687-292
x

#{title}

#{text}

#{price}